עייפות חדשות: איך להישאר מעודכנים בלי לאבד את השקט הנפשי
התראות בלי סוף, מהדורות מיוחדות וגלילה לתוך הלילה. כך תבנו הרגלי צריכת חדשות בריאים, שמאפשרים להבין מה קורה בלי להישחק.
ישראלים נחשבים לצרכני חדשות כבדים במיוחד. אנחנו פותחים את היום עם עדכונים בטלפון, שומעים מהדורות ברכב, עוקבים אחרי התראות לאורך היום ונרדמים מול גלילה אינסופית ברשתות. בתקופות מתוחות זה מתעצם עוד יותר. אבל לא מעט אנשים מרגישים שהמעקב הצמוד גובה מחיר: עייפות, חרדה, קשיי שינה ותחושת חוסר אונים. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מכנים את זה לעיתים "עייפות חדשות". החדשות הטובות הן שאפשר להישאר מעודכנים גם בלי לשלם את המחיר הזה.
למה החדשות כל כך ממכרות
המוח האנושי בנוי לשים לב לאיומים. במשך אלפי שנים, מי שזיהה סכנה מוקדם יותר שרד. החדשות, ובמיוחד החדשות הרעות, מפעילות בדיוק את המנגנון הזה. כל התראה מעוררת בנו תחושה שמשהו חשוב קורה ושאנחנו חייבים לדעת עכשיו. הרשתות החברתיות והאפליקציות משתמשות בזה כדי להשאיר אותנו מחוברים כמה שיותר זמן.
בתקופות של אי ודאות, הצורך לדעת מתחזק עוד יותר, כי המידע נותן תחושה של שליטה. אבל בפועל, אחרי נקודה מסוימת, עוד ועוד מידע לא מגביר את השליטה אלא רק מגביר את המתח. הבדיקה העשירית באותה שעה כמעט אף פעם לא מוסיפה משהו מהותי.
הסימנים שהגיע הזמן לעצור
כדאי לשים לב לכמה סימנים שמעידים שצריכת החדשות הפכה לנטל. קושי להירדם אחרי גלילה בלילה, תחושת לחץ בחזה כשמגיעה התראה, עצבנות שמופנית כלפי בני המשפחה, קושי להתרכז בעבודה בגלל בדיקות חוזרות, או תחושה כללית של ייאוש לגבי העתיד.
אם התחושות האלה ממשיכות לאורך זמן ומשפיעות על התפקוד היומיומי, חשוב לא להתעלם מהן. שיחה עם רופא המשפחה או עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולה לעזור מאוד, ובקופות החולים ובעמותות שונות יש מענים נגישים גם לתקופות של לחץ ממושך.
לבנות דיאטת חדשות
כמו בתזונה, גם בצריכת חדשות יש הבדל בין כמות לאיכות. במקום להתעדכן כל הזמן ממקורות מקוטעים, אפשר לבחור שניים או שלושה מקורות אמינים ולהקדיש להם זמנים קבועים ביום. למשל, קריאה של עשר דקות בבוקר, מהדורה אחת בערב, ובמהלך היום רק התראות חיוניות באמת.
כדאי גם להעדיף תוכן שמסביר ומעמיק על פני כותרות חדשות מתפרצות. כתבה מקיפה שמסבירה את ההקשר נותנת הרבה יותר הבנה מעשרות עדכונים קצרים, וגם משאירה פחות תחושת בלבול.
- כבו התראות מכל האפליקציות חוץ מאלה החיוניות לביטחון ולעבודה.
- קבעו שעה שאחריה לא פותחים חדשות, לפחות שעה לפני השינה.
- אל תתחילו את הבוקר מיד עם הטלפון; תנו לעצמכם כמה דקות קודם.
- העדיפו קריאה על פני צפייה בסרטונים קשים.
- הגבילו את הזמן ברשתות החברתיות באמצעות הגדרות הטלפון.
מה עושים בתקופות חירום
בזמני חירום, המצב שונה. יש מידע שחייבים לקבל בזמן אמת, כמו התרעות והנחיות של פיקוד העורף. כאן ההמלצה היא להפריד בין מידע מציל חיים לבין כל השאר. אפליקציית ההתרעות צריכה להיות פעילה, אבל אין צורך להיות מחוברים לשידורים רצופים כל היום.
הרבה אנשים מגלים שבתקופות כאלה הם צופים בשידורים חיים במשך שעות, גם כשהמידע חוזר על עצמו. כדאי לקבוע לעצמכם מראש זמנים להתעדכנות, ובשאר הזמן לחזור לשגרה ככל האפשר: עבודה, ספורט, זמן משפחה. השגרה עצמה היא כלי חשוב לחוסן נפשי.
ילדים ובני נוער
ילדים חשופים לחדשות הרבה יותר ממה שהורים חושבים, דרך הטלפונים, החברים והשיחות של המבוגרים בבית. כדאי לשים לב מה מדברים מולם, להימנע מצפייה בתמונות קשות בנוכחותם ולשאול אותם מה שמעו ומה הם מרגישים. הסבר פשוט ומותאם לגיל עדיף על שתיקה, שמשאירה את הילד לבד עם הדמיון שלו.
בני נוער צורכים חדשות בעיקר מסרטונים קצרים ברשתות, שלעיתים קרובות הם קיצוניים, מגמתיים או לא מדויקים. שיחה פתוחה על מקורות מידע ועל ההשפעה הרגשית של התוכן יכולה לעזור להם לפתח הרגלים בריאים יותר.
להפוך מידע לפעולה
אחת הסיבות שהחדשות מתישות היא תחושת חוסר האונים. אנחנו שומעים על בעיות גדולות ולא יודעים מה לעשות איתן. דרך יעילה להתמודד עם זה היא למצוא פעולה קטנה ומעשית: התנדבות, תרומה, עזרה לשכנים, השתתפות ביוזמה קהילתית. פעולה כזו מחזירה תחושת משמעות ושליטה, ומאזנת את החשיפה למידע קשה.
גם שיחות עם חברים ובני משפחה עוזרות, בתנאי שהן לא הופכות רק לעוד סבב של חדשות רעות. לפעמים הדבר הכי בריא הוא לדבר על משהו אחר לגמרי.
הכוח של סיפורים חיוביים
חדשות רעות זוכות לתשומת לב רבה יותר, ולכן הן תופסות את רוב המקום במהדורות ובפיד. אבל המציאות כוללת גם יוזמות קהילתיות מרשימות, פריצות דרך מדעיות, הצלחות של אנשים פרטיים ושיתופי פעולה מפתיעים. כשאנחנו חשופים רק לצד אחד, התמונה שנוצרת בראש מעוותת וקודרת יותר מהמציאות.
כדאי לשלב בכוונה מקורות שמביאים גם סיפורים כאלה, כמו מדורים שמתמקדים בפתרונות, פודקאסטים על חדשנות או חשבונות של עמותות שעושות עבודה טובה בשטח. אין הכוונה להתעלם מהבעיות, אלא לאזן את החשיפה. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מראים שתחושת תקווה מבוססת היא אחד הגורמים שעוזרים לאנשים להתמודד עם משברים ולפעול כדי לשנות את המצב. מי שרואה שינוי אפשרי, נוטה יותר לקחת בו חלק.
לסיכום
להיות אזרח מעורב ומעודכן לא מחייב להיות מחובר לחדשות עשרים וארבע שעות ביממה. בחירה מושכלת של מקורות, זמנים קבועים להתעדכנות, כיבוי התראות מיותרות ושמירה על שגרה יכולים לשמור גם על הידע וגם על השקט הנפשי. אם בכל זאת המתח מכביד, אין בושה לפנות לעזרה מקצועית. בסופו של דבר, אנחנו צריכים את הכוחות שלנו כדי להתמודד עם המציאות, לא רק כדי לצפות בה.