אבא נוכח: איך להיות מעורב באמת בחיי הילדים גם בשגרה עמוסה
יותר אבות רוצים להיות שותפים מלאים בגידול הילדים, אבל העבודה והשגרה לא תמיד משאירות מקום. עקרונות מעשיים לאבהות נוכחת.
אם תשאלו גברים ישראלים בני שלושים וארבעים איך נראתה האבהות של אבותיהם, רבים יתארו אבא אוהב אבל רחוק: מי שיצא מוקדם לעבודה, חזר מאוחר, קרא עיתון בשישי בצהריים והיה אחראי בעיקר על הפרנסה ועל העונש. הדור הנוכחי של האבות רוצה משהו אחר. הם רוצים להיות שם באסיפות הורים, לדעת מה שם החבר הכי טוב של הילד, להחליף חיתולים ולהרדים בלילה.
אבל הרצון לבד לא מספיק. השגרה הישראלית, עם שעות עבודה ארוכות, נסיעות, מילואים ולחצים כלכליים, לא תמיד משאירה מקום לאבהות מעורבת. הכתבה הזו מציעה עקרונות מעשיים שיכולים לעזור לאבות להיות נוכחים באמת, גם כשהזמן מוגבל.
למה המעורבות של האב חשובה
מחקרים רבים בפסיכולוגיה התפתחותית מצביעים על כך שמעורבות של אבות בגידול הילדים קשורה להתפתחות רגשית, חברתית ולימודית טובה יותר אצל הילדים. ילדים שאבותיהם מעורבים נוטים לפתח ביטחון עצמי, יכולת ויסות רגשי וקשרים חברתיים טובים יותר. הקשר עם האב מציע לילד מודל נוסף לחיקוי, סגנון משחק שונה ולעתים קרובות גם עידוד לקחת סיכונים מחושבים ולהתנסות בחדש.
אבל לא רק הילדים מרוויחים. אבות מעורבים מדווחים לעתים קרובות על תחושת משמעות וסיפוק, ובני זוג שחולקים את הנטל באופן שוויוני יותר נוטים לחוות פחות מתחים וחיכוכים. במשפחות שבהן שני ההורים עובדים, חלוקה הוגנת של הטיפול בילדים היא גם תנאי לכך ששניהם יוכלו להתפתח מקצועית.
איכות מול כמות: שניהם חשובים
קל לנחם את עצמנו במחשבה שמה שחשוב הוא זמן איכות ולא כמות הזמן. יש בזה אמת, אבל רק חלקית. ילדים צריכים גם זמן פשוט, יומיומי ולא מתוכנן, שבו הם יכולים לפנות לאבא עם שאלה, לספר על משהו שקרה בגן או פשוט לשבת לידו. הקשר נבנה ברגעים הקטנים והחוזרים, לא רק באירועים המיוחדים.
לכן כדאי לבחון היכן אפשר להוסיף זמן, גם אם מעט. אולי לקחת את הילדים לבית הספר פעמיים בשבוע, לחזור הביתה מוקדם יום אחד בשבוע, או לוותר על משהו אחר כדי להיות בבית בשעת השינה. במקביל, הזמן שכבר קיים צריך להיות זמן אמיתי, בלי טלפון ביד ובלי מחשבות על העבודה.
טקס קבוע, כמו סיפור לפני השינה, ארוחת בוקר משותפת בשבת או הליכה קבועה לגינה, יוצר עוגן שהילדים מצפים לו ושנחרט בזיכרון שלהם לשנים.
להיות שותף, לא עוזר
אחד ההבדלים החשובים בין אבהות מעורבת לאבהות תומכת הוא השאלה מי אחראי. אב שעוזר עושה את מה שמבקשים ממנו. אב שותף יודע בעצמו מתי יש חיסון, מה צריך להביא לגן מחר ומה מידות הנעליים של הילדים. ההבדל הזה, שנקרא לעתים העומס המנטלי, הוא אחד המקורות הנפוצים לתסכול בזוגיות.
כמה צעדים מעשיים שיכולים לעזור לעבור משותף עוזר לשותף מלא:
- לקחת אחריות מלאה על תחום מסוים, למשל חוגים, ביקורים אצל רופא הילדים או קשר עם הגן.
- להיות חלק מקבוצות הווטסאפ של ההורים, ולא להשאיר אותן רק לבת הזוג.
- לנהל יומן משפחתי משותף, שבו שני ההורים רואים את כל המשימות.
- לקחת יום חופש כשהילד חולה, ולא להניח שזה תפקידה של האם.
- ללמוד לבד את השגרות הבסיסיות, כמו מקלחת, ארוחות והשכבה, בלי הדרכה צמודה.
לדבר עם הילדים, ולא רק אליהם
תקשורת היא לב הקשר. גברים רבים גדלו בבתים שבהם לא דיברו הרבה על רגשות, ולכן הם מתקשים לפעמים לדעת איך לנהל שיחה כזו עם הילדים. הדרך להתחיל היא פשוטה: להקשיב יותר ולתקן פחות. כשילד מספר על משהו שהציק לו, לפעמים הוא לא מחפש פתרון אלא רק מישהו שיבין.
כדאי גם לשתף את הילדים במשהו מעצמכם: מה היה קשה היום, מה שימח, מה אתם אוהבים לעשות. כשהאב מדבר על רגשות, הוא מלמד את הילדים, ובמיוחד את הבנים, שזה לגיטימי ונורמלי. גם שאלות פתוחות, במקום שאלה כמו איך היה בבית הספר, יכולות לפתוח שיחה. למשל, מה הדבר הכי מצחיק שקרה היום, או עם מי שיחקת בהפסקה.
בגיל ההתבגרות, כשהילדים מתרחקים מטבע הדברים, נוכחות שקטה וזמינה חשובה במיוחד. נסיעה משותפת ברכב או פעילות ספורט יחד הן הזדמנויות טובות לשיחות שלא היו מתקיימות פנים מול פנים.
לאזן בין עבודה למשפחה
בתרבות העבודה הישראלית, שבה זמינות מתמדת נחשבת לעתים קרובות כסימן למחויבות, אבות רבים מתקשים לשים גבולות. אבל יותר ויותר מקומות עבודה מבינים את חשיבות האיזון ומציעים גמישות, עבודה היברידית ואפשרות לשעות מותאמות. כדאי לדעת שגם לאבות יש זכויות בחוק, למשל בנוגע לחופשת לידה משותפת וימי מחלה של ילד, ולברר את הפרטים העדכניים.
מעבר לזכויות, יש חשיבות לדוגמה אישית. מנהל שעוזב בזמן כדי לאסוף את הילדים, ואומר זאת בגלוי, משדר לעובדים שזה לגיטימי. גם שיחה פתוחה עם המנהל על הצרכים המשפחתיים, יחד עם הצעה איך לעמוד ביעדים, יכולה להוביל להסדרים טובים.
לשמור על עצמך כאבא
אבהות מעורבת היא מתגמלת, אבל גם מתישה. אבות רבים חווים לחץ, עייפות ותחושה שהם לא מספיקים לא בעבודה ולא בבית. חשוב לזכור שגם אבא צריך זמן למלא מצברים: פעילות גופנית, מפגש עם חברים או תחביב. אבא שמרגיש טוב עם עצמו הוא אבא נוכח וסבלני יותר.
אם הלחץ הופך לכבד במיוחד, אם יש תחושת שחיקה מתמשכת או קושי בקשר עם הילדים או עם בת הזוג, כדאי לשקול פנייה לייעוץ הורי או זוגי. אין בכך שום חולשה.
לסיכום, אבהות נוכחת לא דורשת שלמות, אלא מחויבות, עקביות ונכונות לקחת אחריות אמיתית. רגעים קטנים, שותפות מלאה בבית והקשבה כנה לילדים יבנו קשר שילווה אותם, ואתכם, לאורך כל החיים.